כולנו חווים במהלך החיים תקופות קשות ורגעי משבר המשפיעים על מצב הרוח והתפקוד שלנו. בדרך כלל נוכל להיעזר בכוחות שלנו ובסביבה כדי להתמודד ולהתגבר, ואצל רוב הילדים הבעיה תחלוף כעבור זמן לא רב, אך לעיתים יש תחושה שהבעיה מסרבת להיעלם או מחריפה, או שהיום-יום הופך למאבק מתמיד: פחדים, התקפי זעם או בכי, הסתגרות, קשיי פרידה, הרטבה, כל אלה, אם אינם חולפים תוך שבועיים שלושה, הם סימנים לכך שכדאי לפנות להתייעצות.
פניה לטיפול איננה אומרת שמדובר בהכרח בבעיה חמורה – ברוב המקרים ניתן תוך זמן לא ארוך להביא להטבה ושינוי שישפיעו לטווח ארוך.
לעיתים יפנו אליכם הגננת או המורה וימליצו לקחת את הילד לטיפול רגשי. כדאי להקשיב לצוות החינוכי, יש להם ניסיון והם אלה שרואים את ילדכם מול בני גילו. לעיתים קרובות אני נתקלת בילדים שמתנהגים בצורה שונה לגמרי בבית ובמסגרת החינוכית – זה טבעי, כי כולנו מגיבים בהתאם לסביבה שלנו ולעיתים הקשיים צצים דווקא במצבים מסויימים.
אם אתם מתלבטים, זה לגמרי בסדר לקבוע פגישת התייעצות עם המטפלת, להבין טוב יותר איך כדאי להמשיך ומה האפשרויות העומדות בפניכם.